מחירי טיסות בחגי תשרי, למה זה יקר ואיך בכל זאת חוסכים

את פותחת את אתר חברת התעופה בחודש יולי, מקלידה תל אביב לרומא לשבוע של סוכות, ומקבלת מספר שנראה כמו טעות. אלף ומאתיים אירו לאדם. באמצע מאי אותה טיסה בדיוק עלתה מאה ושמונים. לא השתנה שום דבר במטוס, לא בדלק, לא במסלול. מה שהשתנה זה שכל מדינת ישראל רוצה לשבת באותו מטוס באותם שלושה ימים. זו לא קנוניה של חברות התעופה, זו מכניקה, וברגע שמבינים אותה אפשר לעקוף חלק גדול ממנה.

המאמר הזה הוא לא רשימת טיפים גנרית מסוג "תזמיני מראש ותהיי גמישה". גמישות היא מילה חסרת משמעות כשיש לך ילדים בבית ספר וחופשת חג קבועה מראש. מה שכן קיים זה מרווח תמרון אמיתי, בתוך אותם תאריכים בדיוק, שיכול להוריד את המחיר בעשרות אחוזים. זה דורש להבין למה כל יום בלוח תשרי מתומחר אחרת, ולהיות מוכנה לעשות דברים שרוב הישראלים לא עושים.

למה תשרי הוא מקרה קיצון ולא סתם עונה חזקה

בכל שוק תעופה בעולם יש שיא ביקוש. בגרמניה יש חופשות בית ספר מדורגות לפי מדינות פדרליות, כך שהעומס נמרח על פני שישה שבועות. בבריטניה יש half term. בצרפת יש שלושה אזורים עם תאריכים שונים בכוונה, כדי לפזר את הלחץ על הכבישים ועל שדות התעופה. כל המערכות האלה בנויות לפזר.

בישראל אין שום פיזור. מערכת החינוך כולה יוצאת לחופש באותו יום, החגים נופלים על אותם תאריכים לכל האוכלוסייה, ורוב מקומות העבודה סוגרים באותם ימים. התוצאה היא שביקוש של מדינה שלמה נדחס לחלון של כשלושה שבועות, ובתוכו לשלושה או ארבעה ימי שיא אמיתיים. מבחינת חברת התעופה זה לא ביקוש עונתי, זו קפיצה אנכית.

נוסיף לזה עוד שכבה: היצע המושבים היוצאים מנתב"ג לא גמיש. אפשר להוסיף מטוס לקו, אבל לא אפשר להמציא סלוט המראה בשעה שכולם רוצים, ולא אפשר להמציא צוותים באוויר. חברות אכן מוסיפות תדירויות לקראת החגים, אבל התוספת היא באחוזים בודדים עד עשרות בודדות, מול ביקוש שקופץ פי כמה. הפער הזה הוא כל הסיפור.

יש עוד מרכיב שרוב האנשים לא חושבים עליו, והוא כיוון התנועה. בחג רוב הישראלים טסים החוצה ורוב התיירים לא נכנסים באותה עוצמה. זה אומר שהמטוס שיוצא מלא ממש חוזר ריק יחסית, ובכיוון ההפוך המצב מתהפך בסוף החג. חברת התעופה מתמחרת את שני הכיוונים כמערכת אחת, ולכן הרגל היקר הוא כמעט תמיד רגל אחד ספציפי, לא הכרטיס כולו.

מפת התאריכים: איזה יום עולה כמה ולמה

הטבלה הבאה היא הכלי הכי שימושי במאמר הזה. במקום לחשוב על "טיסות בחגים" כמחיר אחד, תסתכלי על כל יום בנפרד. המדד הוא יחס, כלומר פי כמה היום הזה עולה ביחס ליום רגיל באמצע השבוע באותו מסלול בעונה רגילה.

תסתכלי על השורה האחרונה מול השורה שלפניה. אותו מסלול, הפרש של יומיים, ופער של פי שניים עד שלושה. זה לא בגלל שהדלק התייקר. זה בגלל שביום האחרון של סוכות כל ישראל צריכה לחזור כדי להתחיל בית ספר ועבודה למחרת, וכולם מוכנים לשלם כמעט כל מחיר. זה מה שנקרא ביקוש בלתי אלסטי, וזה הדבר היקר ביותר שאפשר לקנות בשוק תעופה.

הרגל האחד שהורס לך את הכרטיס

זה הרעיון החשוב ביותר במאמר הזה, ורוב האנשים מפספסים אותו. כשאת מחפשת כרטיס הלוך ושוב, המנוע מציג לך מחיר אחד. את מסתכלת על 1,400 אירו ומסיקה שכל התקופה יקרה. אבל בפועל המחיר הזה מורכב משני רגליים עם תמחור מאוד שונה.

ברוב המקרים בתשרי, רגל אחד יושב באזור המחיר הסביר ורגל אחד יושב בשיא. לרוב זה רגל החזרה, במיוחד החזרה מסוף סוכות. אם את מזמינה הלוך ושוב את משלמת את השיא בלי לראות אותו. אם את מפרקת את ההזמנה לשני כיוונים נפרדים, פתאום את רואה איפה הכסף באמת יושב, ואת יכולה לטפל רק ברגל הבעייתי.

בפועל אני ממליץ לך לבצע את התרגיל הזה תמיד, גם אם בסוף תקני הלוך ושוב. חפשי קודם כל את שני הכיוונים בנפרד, רשמי את שני המספרים, ואז תשווי לסכום של הכרטיס המאוחד. לפעמים המאוחד זול יותר וזה לגיטימי לגמרי. אבל לפחות עכשיו את יודעת מה קונים ובכמה.

טיסת מיצוב: לצאת קודם מהשוק הישראלי

הטקטיקה הזאת נשמעת מסובכת ולוקח עשר דקות להבין אותה. הרעיון: השוק היקר הוא לא "אירופה", אלא "יציאה מנתב"ג בתאריכי חג". ברגע שאת כבר לא בישראל, את קונה כרטיס בשוק אירופי רגיל בתאריך רגיל, שאין לו שום קשר ללוח העברי.

הביצוע: קונה כרטיס קצר וזול מנתב"ג לצומת קרובה, ומשם כרטיס נפרד ליעד האמיתי. שתי הצמתים שעובדות הכי טוב לישראלים הן לרנקה בקפריסין ואתונה ביוון. שתיהן קרובות, שתיהן מחוברות היטב לאירופה, ובשתיהן המחירים בתאריכי תשרי כמעט לא זזים כי אין שם ביקוש ישראלי מרוכז.

דוגמה מספרית לאיך זה מצטבר. נניח שאת רוצה להיות בליסבון בסוכות. כרטיס ישיר הלוך ושוב מנתב"ג בתאריכי השיא נע באזור 900 עד 1,500 אירו לאדם, כלומר בערך 3,600 עד 6,000 שקל. עכשיו הגרסה המפוצלת: תל אביב ללרנקה בערך 90 אירו, לרנקה לליסבון דרך צומת אירופית בערך 150 עד 250 אירו, וחזרה באותה שיטה. את מגיעה לטווח של 500 עד 750 אירו לאדם, כלומר 2,000 עד 3,000 שקל. החיסכון למשפחה של ארבעה הוא בסדר גודל של 6,000 עד 12,000 שקל.

המחיר של החיסכון הזה הוא זמן וסיכון. במקום חמש שעות דלת אל דלת את בדרך תשע עד שתים עשרה שעות. את עוברת ביטחון פעמיים. את אוספת מזוודה ומוסרת אותה שוב. עם תינוק בעגלה ושני ילדים עייפים זה לא מציאה, זה עונש. עם זוג מבוגרים או משפחה עם ילדים גדולים זה חיסכון אדיר.

החלון הסודי: לטוס בין ראש השנה ליום כיפור

זה הפער שאף אחד לא מנצל. עשרת ימי תשובה, התקופה שבין ראש השנה ליום כיפור, הם בערך שמונה או תשעה ימים שבהם בתי הספר פועלים, המשק עובד, ומעט מאוד ישראלים טסים. המחירים באותם ימים קרובים למחירי עונת ביניים רגילה.

אם יש לך גמישות תעסוקתית, אם את עצמאית, אם הילדים עוד לא בבית ספר או שכבר סיימו, החלון הזה הוא המתנה הכי גדולה בלוח. את מקבלת אירופה בסוף ספטמבר או תחילת אוקטובר, מזג אוויר מושלם, תיירות קיץ שכבר נגמרה, מלונות בעונת ביניים, ומחיר טיסה שהוא פחות מחצי ממה שתשלמי בסוכות.

• ברצלונה בתחילת אוקטובר: כ-22 מעלות ביום, ים עדיין נסבל, תורים בסגרדה פמיליה קצרים משמעותית מאשר ביולי
• רומא באותה תקופה: כ-24 מעלות, אפשר להסתובב בפורום בצהריים בלי להתעלף, מה שבאוגוסט בלתי אפשרי
• פראג ובודפשט: כ-15 עד 18 מעלות, תחילת עונת היין, מחירי מלון בירידה חדה אחרי אוגוסט
• האיים היווניים: העונה נסגרת בהדרגה, חלק מהמסעדות והמעבורות מצמצמות, אבל המחירים צונחים
• ערי הצפון כמו קופנהגן ואמסטרדם: קר יותר, כ-13 עד 16 מעלות, אבל זו התקופה הכי יפה שם מבחינת אור

שילוב כיוונים בין חברות: איך עושים את זה נכון

ברגע שפירקת את הכרטיס לשני כיוונים, נפתחת אפשרות נוספת: לקנות כל כיוון מחברה אחרת. זה נשמע טריוויאלי אבל יש כאן היגיון עמוק. חברות תעופה שונות מתמחרות את ימי החג באופן שונה, כי כל אחת מהן מסתכלת על מלאי אחר.

החברות הישראליות רואות את הביקוש הישראלי ישירות ומתמחרות אותו במלואו. חברות אירופיות שמפעילות קו לתל אביב רואות את זה פחות טוב, כי בשבילן תל אביב היא קו אחד מתוך מאתיים. חברות לואו קוסט מתמחרות לפי מלאי בלבד ולא לפי לוח חגים, ולכן לפעמים הן דווקא הזולות ביום הכי יקר, ולפעמים הן היקרות ביותר. אין כלל אחד, יש רק בדיקה.

מבנה שעובד טוב מאוד בסוכות: לואו קוסט בכיוון היציאה, שבו את גמישה ויכולה לצאת יום או יומיים מוקדם, וחברה מסורתית עם כבודה כלולה בכיוון החזרה, שבו את חוזרת עמוסה ולא רוצה הפתעות. זה מנצל את החוזקה של כל אחת מהן במקום שבו היא רלוונטית.

מתי כדאי להזמין, ומתי להזמין מוקדם מפסיק לעזור

העצה "תזמיני מוקדם" נכונה, אבל היא נכונה רק עד נקודה מסוימת ואז היא מפסיקה להיות נכונה. הסיבה היא שחברות תעופה לא מפרסמות את כל המלאי הזול מיד. הן פותחות מדרגות מחיר בהדרגה, ומדרגה זולה נסגרת רק כשהיא נמכרת.

זה אומר שאם תזמיני אחד עשר חודשים מראש, את תשלמי מחיר שאמנם נמוך, אבל לפעמים גבוה מהמחיר שיהיה בעוד חודשיים כשהחברה תפתח מבצע כדי למלא את המטוס. בעונות רגילות זה קורה הרבה. בעונת תשרי זה כמעט לא קורה, כי המטוס יימלא בכל מקרה. ולכן דווקא בחג, ההיגיון של "מוקדם ככל האפשר" תקף הרבה יותר מאשר בכל תקופה אחרת בשנה.

מסלול לדוגמה: משפחה של ארבעה, סוכות, איטליה

בואי נעשה את זה קונקרטי. משפחה עם שני ילדים בגילאי בית ספר, רוצה שמונה ימים באיטליה בסוכות, יעד רומא ופירנצה. הנה שתי גרסאות של אותו טיול, אחת בגישה הרגילה ואחת בגישה שמתוארת כאן.

שימי לב שבגרסה השנייה לא נגעתי בכלום חוץ מהתאריכים, ולא הוספתי שום עצירת ביניים. הטיסה עדיין ישירה. החיסכון של 7,000 עד 11,000 שקל מגיע כולו מארבעה ימי לוח שנה. זה בערך שווה למחיר של כל הלינות בטיול.

יום אחרי יום: מה עושים עם שמונה ימים באיטליה

אם כבר טסת, שווה שהטיול יהיה בנוי טוב. הנה מסלול שעובד באמת, עם דגש על איך את פיזית זזה בין הדברים, כי זה מה שאף מדריך לא מסביר.

1. 01יום 1, נחיתה ברומא פיומיצ'ינו. רכבת Leonardo Express מהשדה לתחנת טרמיני, כ-32 דקות, כ-14 אירו לאדם, יוצאת בערך כל רבע שעה. משם מונית או מטרו למלון. אל תתכנני שום דבר לערב הזה חוץ מפיצה ליד המלון.
2. 02יום 2, רומא העתיקה. קולוסיאום בשעה 8:30 בבוקר עם כרטיס שקנית מראש באתר הרשמי, כ-18 עד 24 אירו למבוגר, ילדים מתחת לגיל 18 בכניסה מוזלת או חינם בהתאם לכללים המתעדכנים. משם ברגל דרך הפורום הרומי ופאלטין, בערך שלוש שעות סה"כ. צהריים בשכונת מונטי, חמש דקות הליכה מהיציאה.
3. 03יום 3, ותיקן. בזיליקת פטרוס הקדוש פותחת מוקדם והכניסה חינם, אבל התור לביטחון ארוך. מוזיאוני הותיקן דורשים הזמנה מראש, כ-20 עד 30 אירו. הגיעי במטרו לתחנת Ottaviano, שבע דקות הליכה. הקצי לזה חצי יום שלם ולא פחות.
4. 04יום 4, רומא בקצב איטי. פיאצה נאבונה, פנתיאון, מזרקת טרווי, שכונת טרסטוורה בערב. הכל בהליכה, בערך שישה קילומטרים מפוזרים על היום. זה היום שבו הילדים מתאוששים.
5. 05יום 5, רכבת לפירנצה. רכבת מהירה מטרמיני לפירנצה סנטה מריה נובלה, כ-1:35 שעות. אם מזמינים שבועות מראש המחיר נע בערך בין 20 ל-40 אירו לאדם, ביום הנסיעה הוא יכול להיות כפול. תחנת היעד נמצאת בלב העיר, עשר דקות הליכה מהדואומו.
6. 06יום 6, פירנצה. הדואומו והכיפה של ברונלסקי, טיפוס של 463 מדרגות בלי מעלית, לא מתאים לכל אחד. גלריית אופיצי דורשת הזמנה מראש, כ-25 אירו בעונה. אחר הצהריים גשר ורקיו וגני בובולי.
7. 07יום 7, טוסקנה או פירנצה שנייה. אפשר יום מאורגן לסיינה וסן ג'ימיניאנו, בערך 60 עד 90 אירו לאדם, יוצא בבוקר וחוזר לפנות ערב. אלטרנטיבה זולה: רכבת אזורית לפיזה, כשעה, כ-10 אירו, חצי יום מספיק.
8. 08יום 8, חזרה. רכבת בבוקר מפירנצה לרומא, ומשם ישירות לשדה. יש רכבות שמגיעות ישירות לפיומיצ'ינו אבל הן פחות תכופות. תכנני להיות בשדה שלוש שעות לפני ההמראה, בעונת חג לא פחות.

הכסף שמסתתר מחוץ לכרטיס

חיסכון של 300 אירו על כרטיס שנעלם בגלל 240 אירו מזוודות הוא לא חיסכון. זה החלק שבו רוב האנשים מפסידים את מה שהרוויחו, במיוחד כשעוברים ללואו קוסט.

תעשי תרגיל פשוט: קחי את המחיר של כל אופציה, הוסיפי מזוודות לכל הנוסעים בשני הכיוונים, הוסיפי הגעה מהשדה לעיר, ורק אז השווי. יותר מפעם אחת מסתבר שהטיסה הישירה של החברה המסורתית עם מזוודה כלולה יוצאת זולה יותר מלואו קוסט שנראתה חצי מחיר.

הבירוקרטיה: מה צריך להסדיר לפני שטסים

החלק הזה משעמם ואנשים דוחים אותו, ואז נתקעים. בעונת חג התורים ארוכים יותר בכל מקום, כולל בלשכות רשות האוכלוסין, ולכן צריך להתחיל מוקדם.

• דרכון ישראלי בתוקף של לפחות שלושה חודשים מעבר לתאריך היציאה המתוכנן משטח שנגן. אם הדרכון פג בתוך חצי שנה, טפלי בזה עכשיו ולא בספטמבר.
• הדרכון צריך להיות שהונפק בעשר השנים האחרונות. זה תנאי נפרד מהתוקף, ואנשים מתבלבלים בו.
• ילדים צריכים דרכון משלהם. אין יותר רישום ילד בדרכון של הורה.
• הורה שנוסע לבד עם קטין, במיוחד בהורות משותפת, כדאי שיחזיק אישור חתום מההורה השני. זה לא תמיד נדרש אבל כשזה נדרש והוא חסר, זו בעיה בשדה.
• ביטוח נסיעות עם כיסוי רפואי. במדינות שנגן זו לעיתים דרישה פורמלית ובכל מקרה זה חובה מעשית.

ואם את רוצה להיות בטוחה שאת לא חורגת ממכסת השהייה בשנגן, במיוחד אם היית באירופה גם בקיץ, שווה לך לעבור על מחשבון 90/180 שלנו ולהזין את הכניסות. הכלל של תשעים ימים מתוך כל מאה ושמונים הוא מתגלגל, לא לפי שנה קלנדרית, וזה בדיוק המקום שבו אנשים טועים. יש לנו גם את המדריך המלא לויזה לאירופה שמסביר את כל התמונה מההתחלה.

מה לעשות כשמשהו משתבש

בעונת חג ההסתברות לתקלה עולה, פשוט כי המערכת רוויה. מטוס תפוס מייצר שרשרת עיכובים, ואין מושבים פנויים בטיסה הבאה כדי לספוג נוסעים שנתקעו. כדאי לדעת מה מגיע לך.

שתי הערות מעשיות. ראשית, התקנה האירופית חלה על טיסות שיוצאות משדה באיחוד, ועל טיסות של חברה אירופית שנכנסות לאיחוד. טיסה של חברה לא אירופית מתל אביב לאירופה לא בהכרח מכוסה, אז תבדקי לפי המקרה. שנית, את לא צריכה לשלם לחברת תביעות עשרות אחוזים מהפיצוי. אפשר להגיש בקשה ישירות לחברת התעופה בעצמך, ובמקרים פשוטים זה עובד.

מתי כל זה פשוט לא שווה את זה

לא כל טקטיקה מתאימה לכל אחד, וזו לא כתבה שמנסה למכור לך מסלול מסובך. הנה המקרים שבהם אני אומר לך במפורש לוותר ולקנות את הכרטיס הישיר היקר.

• נוסעים עם תינוק או עם פעוט בעגלה. פיצול טיסות עם תינוק הוא סיוט. תשלמי את ההפרש ותישני בלילה.
• טיול קצר של ארבעה או חמישה ימים. אם יום שלם בכל כיוון הולך על מעברים, איבדת חצי מהחופשה כדי לחסוך.
• מישהו במשפחה עם מגבלת ניידות או מצב רפואי שדורש רצף. שדה תעופה נוסף הוא סיכון מיותר.
• תאריכים נעולים לגמרי בלי שום מרווח. אם את חייבת להיות בבית ביום מסוים בבוקר, אל תסמכי על חיבור עצמאי.
• חיסכון של פחות מ-15 אחוז. אם כל התרגיל חוסך 400 שקל למשפחה, הוא לא שווה את הסיכון והטרחה.

הכלל שאני עובד לפיו: אם החיסכון הוא פחות מ-25 אחוז מהעלות המקורית, או פחות מ-2,000 שקל למשפחה, לא נוגעים. מתחת לזה, המורכבות עולה יותר מהכסף.

רשימת פעולה, לפי הסדר

1. 01קבעי את חלון התאריכים האמיתי שלך, כולל שני ימים לפני ושני ימים אחרי מה שחשבת. רשמי אותם.
2. 02בדקי את תוקף הדרכונים של כל המשפחה. אם משהו פג בתוך שמונה חודשים, טפלי בזה קודם.
3. 03חפשי את המסלול הישיר הרגיל בכל אחד מהימים בחלון, ורשמי את המחיר לכל יום בטבלה משלך.
4. 04פרקי את היום הזול ביותר לשני כיוונים נפרדים וראי איזה רגל יקר.
5. 05בדקי מיצוב דרך לרנקה ואתונה רק לרגל היקר, לא לשניהם.
6. 06הוסיפי לכל אופציה את עלות המזוודות בשני הכיוונים ואת ההגעה מהשדה לעיר.
7. 07השווי את שלוש האופציות המובילות במספר סופי אחד למשפחה, בשקלים.
8. 08אם הפער קטן מ-25 אחוז, קני את הפשוטה. אם הוא גדול, קני את החכמה.
9. 09הזמיני רכבות פנימיות ואטרקציות עם כניסה מתוזמנת באותו שבוע שהזמנת טיסה.
10. 10שבועיים לפני היציאה, ודאי שהטיסות לא שונו ושיש לך את כל האישורים במקום אחד.

ולסוף, מילה על ציפיות. גם אחרי כל התרגילים כאן, טיסה בתשרי תעלה יותר מטיסה באמצע מרץ. אין דרך לעקוף לגמרי ביקוש של מדינה שלמה. מה שכן אפשר זה לשלם פי אחד וחצי במקום פי ארבעה, וזה ההבדל בין חופשה שקורית לחופשה שנדחית לשנה הבאה.

אנחנו מעדכנים את מדור החדשות שלנו כשמשהו זז ברגולציה של הגבולות באירופה או בכללי הכניסה לישראלים, כי דברים כאלה משפיעים ישירות על תכנון של חופשת חג.