ויזה לגרמניה

גרמניה היא לב אירופה הגיאוגרפי והפוליטי, ובמשך כמעט אלף שנה היא לא הייתה מדינה אחת. עד 1871 גרמניה הייתה אוסף של 300+ נסיכויות, ערי-מדינה, ובישפים. ביסמרק איחד אותן בכוח הפרוסי, יצר את הקיסרות השנייה, ובכך התחיל את המסלול הקטסטרופלי של המאה ה-20: שתי מלחמות עולם, השואה, חלוקה ל-40 שנה, ולבסוף איחוד מחדש ב-1990. כשאתם הולכים בברלין היום, אתם הולכים בעיר שהייתה מחולקת לשני חצאים, מזרח קומוניסטי, מערב קפיטליסטי, עד לפני 36 שנה בלבד.

הקהילה היהודית בגרמניה היא אחת השכבות העמוקות והכואבות באירופה. לפני המלחמה, 600,000 יהודים. אחרי המלחמה, 15,000. כיום, כ-200,000, ברובם דוברי רוסית שעלו לגרמניה אחרי 1990 כשבריה"מ קרסה. בברלין יש בית כנסת אחד פעיל (Rykestrasse, נדחק מ-1945 והפך לאחד הגדולים באירופה), קהילה אורתודוקסית פעילה, מסעדות כשרות. ההיסטוריה לא נמחקה, היא נחקקה. לכל פינה ברלינאית יש אנדרטה, "Stolpersteine" (אבני נגף בכל מדרכה, שמות יהודים שגרו שם ונרצחו).

הגרמני שאתם פוגשים היום לא דומה לסטריאוטיפ הישראלי. הוא לרוב מודע מאוד להיסטוריה, חוקי לקיחת אחריות, לעתים יותר רגיש לסוגיות יהודיות מכל אירופאי אחר. שעות חינוך השואה חובה. ביקור באתר זיכרון חובה. ביקור במחנה הריכוז של זאקסנהאוזן (40 דק׳ מברלין) הוא חוויה מרגשת, וכשתראו ילדים גרמניים בני 14 לומדים שם, תבינו שמשהו עמוק קרה לתרבות הזו.

מינכן וברלין הם שני עולמות. ברלין היא "פוסט", פוסט-קומוניסטית, פוסט-מודרנית, רב-תרבותית, מלאת יוצרים מכל העולם. מינכן היא הפך, שמרנית, נקייה, יקרה, בווארית. הבווארים מדברים על שאר גרמניה בלשון "הם", וזה מורגש. מינכן היא לב המקובל של המסורת הגרמנית: בירה, ברצעות, אוקטוברפסט, אדריכלות בארוקית. ברלין מפרקת את המסורת ובונה משהו חדש.

הגרמניה החדשה, מאז המאוחרים-2000, הפכה למוקד גלובלי לטכנולוגיה, אומנות, עיצוב. הברלינאי המודרני הוא לעתים יזם, אומן, חוקר, ולעתים פליט. ברלין מקבלת 60,000 ישראלים בשנה, רבים מהם גרים שם זמן ארוך לכמה שנים. הברלינים אוהבים את הישראלים, הקהילה הישראלית בברלין משתנה, נטיעה מסעדות שלום שלום ב-Neukölln, ערב שירה בעברית בכל שבת בקפה במזרח העיר.

הסיפור הישראלי בגרמניה הוא הסיפור המורכב ביותר בכל אירופה. לפני 30 שנה ישראלי טס לגרמניה עם בקבוק של היסטוריה לא נוחה, ולעתים בלי לרצות אפילו לעלות על הקרקע. כיום ברלין היא העיר הזרה שהכי הרבה ישראלים גרים בה, בין 25,000-40,000 ישראלים, רובם בני 25-40, רבים יוצרים, ארטיסטים, יזמי הייטק. הסיבות: מחיר מחיה (חצי מתל אביב), חופש, פתיחות, ויזות "אמן" קלות יחסית.

הגרמני שתפגוש ברלין יהיה בדרך כלל ידידותי ומודע. הוא אומר "Schalom" במקום "הלו" אם הוא יודע שאתה ישראלי. הוא יודע על השואה, והוא לא רוצה שתסביר לו אותה. הוא רוצה לדעת על הקפה שאתה אוהב, על מה התל-אביבי שלך, על אם תבוא לברונץ׳ ב-Markthalle Neun. ברלין היא העיר הזרה שאני, כישראלי, הרגשתי בה הכי "נורמלי" יחסית, לא רואה אותך כיהודי, רואה אותך כאדם.

הברלין הישראלית התכוונה ב-Neukölln ובKreuzberg, שתי שכונות שבעבר היו רובע פליטים תורכים, היום שכונות "היפסטריות" עם 100 ק"מ של ברים, מסעדות, גלריות. בכל שני רחובות תמצא קפה ישראלי, שווארמה, בורקס, חומוס. "Café Mish Mish" הוא מהמקומות הראשונים שפתחה ישראלית, כיום יש עשרות. הקפה אינטרנשיונל אצל "Schwarzes Café" הוא לכאורה ישראלי, בעלים ברלינאי, אבל קהל ב-50% ישראלים.

מעבר לברלין: ישראלים נוסעים לגרמניה במסעות שורשים. אם סבא היה אזרח גרמני שאיבד את האזרחות (סעיף 116 GG), אתה זכאי לאזרחות אוטומטית. תהליך 12-18 חודשים, €255. דרכון גרמני = דרכון אירופי = פטור מ-ETIAS לעולם. כ-100,000 ישראלים זכאים, וכל שנה אלפים מקבלים. לרוב יוצרי תוכן יהודיים בגרמניה הם בעלי דרכון כפול.

נופים, הרבה ישראלים שמסתכלים על גרמניה רק כעיר חושבים שמדובר במדינה אורבנית. זה לא נכון. דרום גרמניה (בוואריה) כוללת את האלפים הגרמניים, נוישוונשטיין (טירת לודוויג ה-2 שעוררה השראה לדיסני), אגם קימזה, גרמיש-פרטנקירכן. צפון גרמניה כוללת את חופי הים הצפוני והבלטי, ערים האנזיאטיות (האמבורג, לובק, ברמן). מרכז גרמניה כולל את "Romantic Road", מסלול נסיעה דרך עיירות ימי-ביניים שלמות (רוטנבורג, נורדלינגן).

יום ראשון: נחיתה בברלין, מלון ב-Mitte או ב-Prenzlauer Berg. אחרי מנוחה, הליכה בקטעי החומה לשעבר, Brandenburg Gate, אנדרטת המהלך לנספי השואה (2,711 בלוקי בטון), Memorial for Murdered Jews of Europe. ערב, ארוחה ב-"Mish Mish" או ב-"Beba" (גם ישראלי).

יום שני: בוקר Museum Island, מוזיאון Pergamon, Neues Museum (כולל ראש נפרטיטי המקורי). אחר הצהריים, Topographie des Terrors, מוזיאון על מטה הגסטפו לשעבר, חינמי, מטריף. ערב הליכה ב-Kreuzberg.

יום שלישי: יום מחוץ לעיר, Sachsenhausen, מחנה הריכוז 45 דק׳ מברלין. סיור מודרך בעברית או באנגלית. חוויה מרגשת. תחזרו לברלין ובערב תלכו ל-Charlottenburg לראות את הארמון.

יום רביעי: רכבת מהירה (ICE) ממינכן (4:30 שעות), או טיסה פנימית (1:10 שעות). מלון במרכז (Altstadt). אחר הצהריים, סיור בעיר העתיקה, Marienplatz, Frauenkirche, ה-Hofbräuhaus (בית הבירה האייקוני).

יום חמישי: טיול יום לנוישוונשטיין, טירת ולט דיסני בטבע אמיתי. רכבת + אוטובוס מהמינכן (2 שעות). מי שיש זמן, עוצר גם בלינדרהוף (טירה אחרת של לודוויג).

יום שישי: יום באלפים הבווארים, גרמיש-פרטנקירכן (1:15 שעות מהמינכן), כבלית לזוג-שפיצה (ההר הגבוה בגרמניה). אם זה חורף, סקי. אם זה קיץ, איטיולים.

שבת: חזרה לברלין או טיסה ישירה ממינכן הביתה. אם נשאר זמן, שוקי כריסמס בחורף, או הרובע הסטודנטיאלי של שוואבינג.

הראשון דבר שצריך לדעת על גרמניה הוא הדייקנות. אם הרכבת מאחרת ב-3 דקות, הגרמני מצטער ויספר זאת בקול. אם הפגישה היא ב-14:00, היא לא ב-14:01. תאחרו = אתם מסמנים חוסר כבוד.

תחבורה ציבורית: גרמניה היא ארץ הרכבת המיוחלת. אבל לא בכל מקום אפשר לקנות כרטיס בכיכר. תורידו את DB Navigator (אפליקציית רכבת רשמית), וזהו, כל הכרטיסים שם, עברית/אנגלית. בערים, U-Bahn ו-S-Bahn (מטרו על-אדמה) הם הקטע, אבל תקנו כרטיס. בקרים בלי כרטיס = €60 קנס מיידי, וזה רב-שכיח.

הטיפ: 5-10% במסעדה, תעגלו לסכום שלם. תגידו את הסכום הסופי לטריער ("Zwanzig, bitte" = "20, בבקשה" אם החשבון הוא €17.50). תקבלו אישור. לא תשאירו על השולחן, תעבירו ישירות.

מטבע ותשלום: בגרמניה הרבה מקומות עדיין מעדיפים מזומן. כן, באירופה המודרנית! בעיקר ברלין, מסעדות זולות, ברים. תחזיקו €50-100 במזומן תמיד. בנקומטים, תשתמשו רק בבנקים גדולים (Deutsche Bank, Commerzbank). אל תשתמשו בנקומטים של "Reisebank", הם של בית מלון ומוסיפים עמלה.

ולבסוף, השואה. תהיו רגישים, אבל גם תהיו ישראלים. ברלין היא העיר הזרה שמצפים שתהיה ישראלי, שתביא את הנקודת המבט הישראלית. אל תחשבו שאתם מצפים שלא להזכיר. תזכירו, תספרו, תשאלו. הגרמני שתפגש יענה לכם בעניין אמיתי.