מישהי כתבה לי בקיץ שעבר אחרי שהפסידה מעבורת ב-Piraeus: "לא ידעתי שהשעון שלי מאחר ב-3 דקות והם פשוט הפליגו". כן, ככה זה. ביוון יש 227 איים מאוכלסים, רובם מחוברים במעבורות, ולא חשוב כמה פעמים את חוזרת לשם תמיד יש משהו חדש להתבלבל ממנו. אז הנה מה שלמדתי על בשרי אחרי 4 קיצים. (חלק על בשרי בהפסד, חלק בהרבחה.)
סוגי מעבורות - והבחירה שאף אחד לא מסביר
Ferry רגיל (Blue Star Ferries בדרך כלל) זה האיטי, 4 עד 8 שעות, 25 עד 45 יורו לאדם. לוקח גם רכבים, גם אופניים, גם חתולים. מעולה לבני משפחה ולנמנמים.
Highspeed (SeaJets, Hellenic Seaways) זה מהיר יותר, 2 עד 4 שעות, 40-65 יורו, אבל רק לרגלים ואופניים קלים. ואני אגיד גם - בים סוער זה בחילה רצינית, ראיתי אנשים בוכים.
קטמרן (גם של SeaJets לרוב) הוא הכי מהיר, 1.5 עד 3 שעות, 50 עד 80 יורו. אם את לחוצה בזמן, אין ברירה. אם לא, חבל על הכסף.
אם את עם רכב שכור - רק Ferry רגיל. אם רק את ותרמיל - כל אופציה תעבוד, ובחירה תלויה כמה את אוהבת לראות ים מהסיפון.
איפה להזמין באמת
Ferryhopper.com זה הסטנדרט. מציג את כל החברות בו זמנית, השוואת מחירים בזמן אמת, אפליקציה טובה. עמלה של בערך 2 יורו ושווה את זה.
Ferries.gr ותיק, ממשק מתסכל, אבל לפעמים זול ב-3 יורו לאותו המסלול. אם את ספרנית מטבע, שווה לבדוק.
Direct לאתרי החברות (SeaJets, Blue Star Ferries, Hellenic Seaways) - לפעמים זול יותר, לפעמים יקר יותר, ההבדלים אקראיים. אני בודק תמיד את Ferryhopper קודם ואז משווה את החברה הזולה ביותר ישירות.
המקומיים, אגב, מזמינים בקופה בנמל ביום הנסיעה. זה זול יותר. אבל אם זה אוגוסט וים האגאי שורף, את לא תשיגי כרטיס ככה ותעמדי על הרציף שעתיים בשמש. לא מומלץ.
מתי להזמין - הזמן הוא הכל
יוני: שישה שבועות לפני. מחיר טוב, ספינות לא עמוסות.
יולי-אוגוסט: 10 עד 12 שבועות. ברצינות, יותר. השיא של תיירות, יוונים בעצמם נוסעים, וזה בלגן.
מאי וספטמבר: שלושה-ארבעה שבועות מספיקים. בעיניי זאת התקופה הטובה ביותר ביוון. חם נעים, ים נקי, אנשים פחות עצבניים.
אוקטובר: שבועיים, ותחליטי בעצמך כמה את גמישה. רוב המעבורות עוברות לתדירות חורף, יש איים שמתחברים פעם בשבוע בלבד.
המסלול הקלאסי שכולם עושים
ימים 1-3: אתונה. אקרופוליס, מוזיאון האקרופוליס החדש (לא הישן, החדש שווה כל שקל), שכונת Plaka בערב.
ערב היום השלישי: מעבורת מ-Piraeus ל-Mykonos. 3.5 שעות, 55 יורו ב-Highspeed.
ימים 4-6: מיקונוס. החופים, החיים, השכונה Little Venice בשקיעה. יקר. שווה? פעם אחת בחיים כן.
בוקר היום השביעי: מעבורת ל-Santorini. 2.5 שעות, 45 יורו. תזמיני מקום בצד שמאל - הנוף בכניסה לקלדרה זה משהו.
ימים 7-9: סנטוריני. Oia בשקיעה (כן עם 5000 איש מסביב), יקבים בפיירגוס, חוף Red Beach בבוקר לפני שמתחמם.
יום 10: חזרה לאתונה. טיסה של 40 דקות (Aegean או Sky Express, 60 יורו) או מעבורת 8 שעות (40 יורו). אני תמיד טס בחזרה. שמונה שעות בים בסוף החופשה זה דיכאון.
המסלול שאני באמת ממליץ
אתונה ל-Andros (שעתיים, 35 יורו). אנדרוס היא אי שכל הישראלים מפספסים וזה הסוד. נופים פראיים, כפר קטן Chora, מסעדות אמיתיות בלי תפריטים באנגלית.
Andros ל-Tinos (שעה, 15 יורו). טינוס היא העלייה לרגל הקתולית של יוון ויש בה כפרים מצוירים על ההר.
Tinos ל-Mykonos (1.5 שעות, 25 יורו). יום-יומיים, רואים מה רוצים.
Mykonos ל-Naxos (40 דקות, 35 יורו). נקסוס היא הקסם האמיתי - חופים מטורפים, אוכל הכי טוב בקיקלאדס, מחירים שפויים.
Naxos ל-Paros (50 דקות, 20 יורו). פרוס פחות מצולמת מסנטוריני וזה היתרון שלה.
כל המסלול 8-10 ימים, פחות מ-200 יורו רק על מעבורות, ופחות תיירים בכל מקום. ההבדל ביחס לקלאסי הוא לא בכסף, אלא בחוויה.
טעויות שראיתי אנשים עושים שוב ושוב
אל תלכי לקופה בנמל לקבל "כרטיס פיזי" אם יש לך הזמנה אונליין. הצגי את הברקוד מהמייל, גמרנו. החברות עברו לדיגיטל אבל הקופאים יסחבו אותך לשם בכל זאת.
אל תזמיני מעבורת ל-15 דקות אחרי הנחיתה. אני יודע שזה מפתה. אבל בנמל יש זמן הליכה, יש זמן חיפוש שלט, ויש מצב שהמעבורת מאחרת בחצי שעה והשנייה גם כן מאחרת והכל מתפרק.
אל תזמיני מעבורת מ-Mykonos ל-Santorini ב-12:00 בצהריים. זה השעון של הקבוצות. תזמיני 8:00 או 16:00 ותחסכי לעצמך עצבים.
אופניים על Highspeed - אסור. אם את עם אופניים, רק Ferry רגיל. ראיתי זוג ישראלי שאיבד מקום ועלה 90 יורו על מעבורת אחרת באותו היום.
אם יש איתך פעוט עם עגלה, רק Ferry רגיל. במהירים אין מקום לעגלה ויקחו ממך אותה לתא מטענים, מה שלא נעים.
מקורות
- 1. EU ETIAS Portal
- 2. VisaExpress Editorial
עמית פרידמן
Border Policy Analyst
אנליסט מדיניות גבולות לשעבר עם 12 שנות ניסיון בפועל. שירת כקצין ביקורת גבולות ולאחר מכן עבד בפרויקטי Frontex דרך חברת ייעוץ אירופית. מתמחה בתקנות שנגן, מערכת ETIAS ו-EES, ובטכנולוגיות בידוק דיגיטליות. כותב סקירה שבועית על שינויי מדיניות בגבולות האיחוד האירופי.
- לשעבר קצין ביקורת גבולות, 12 שנות שירות
- עבד בפרויקטי Frontex דרך חברת ייעוץ
- מומחה לתקנות שנגן, ETIAS ו-EES



