דרכון אירופי שני לישראלים 2026 - מאיפה מתחילים

תקשיבי, השאלה הזאת אני מקבלת בערך 30 פעם בשבוע מאז אוקטובר 2023. "איזה דרכון אירופי הכי מהר?", "כמה עולה?", "באמת אפשר?". ואני אגיד את האמת - 2026 זה לא 2018. הרבה דלתות שהיו פתוחות נסגרו. המסלול הפורטוגלי לצאצאי ספרדים נסגר באופן רשמי ב-1 בספטמבר 2024. הספרדי דומה. גרמניה הרחיבה דווקא, פולין ורומניה ממשיכות לעבוד, אוסטריה הקלה ב-2020. הנה מה שצריך לדעת לפני שאת משלמת €5,000 לעורך דין שיגיד לך מה שיכולתי להגיד בחינם.

למה ישראלים בכלל רוצים דרכון שני

הסיבות השתנו. עד 2022 רוב הפניות אצלי היו על "להעביר את הילדים ללמוד באירופה בלי שכר לימוד של תיירים". ב-2024 זה התחלף ב"רוצים אופציה" ו"רוצים שקט נפשי". ב-2026 הסיבה הכי שכיחה היא קונקרטית - חיים באירופה חלק מהשנה, עבודה מרחוק, ילדים שלומדים בברלין או בליסבון. דרכון אירופי פותר שלוש בעיות בבת אחת. כניסה חופשית ל-27 מדינות, זכות עבודה ולימודים בלי ויזה, וגישה לבריאות ולמערכת רווחה ברוב המקומות.

הנקודה שמישהי אחת כתבה לי בהודעה והעלימה לי את כל הספק - "אני לא רוצה לעזוב את ישראל, אני רוצה לדעת שאני יכולה אם אצטרך". הרבה ישראלים חיים עם המשפט הזה היום, וזה לגיטימי. דרכון לא חייב להפוך אותך לתושבת של מדינה אחרת. הוא שומר על האופציה.

דבר אחד שחשוב להגיד מההתחלה - דרכון אירופי לא נותן לך פטור מ-ETIAS. אם את אזרחית אירופית את נכנסת לאירופה כאזרחית ולא צריכה ETIAS בכלל. אבל לישראל את עדיין נכנסת כישראלית ולא כאירופית. שתי הזהויות חיות במקביל.

המסלולים שעדיין פתוחים ב-2026

בלי לבלבל - יש בערך חמישה מסלולים רלוונטיים לישראלים היום. כל אחד דורש משהו אחר, ולכל אחד יש זמן המתנה והוצאות שונות.

• גרמני, סעיף 116 - צאצאים של מי שאזרחותם נשללה תחת השלטון הנאצי. הליך מהיר יחסית, 12-24 חודשים, כמעט בחינם
• פולני - אזרחות בירושה, מי שאחד מהוריו, סביו או סבי-סביו היה אזרח פולני אחרי 1920. 18-36 חודשים
• רומני, סעיף 11 - מי שיש לו סב או סבא רבא שהיה אזרח רומני (כולל בסרביה הישנה ובוקובינה). 18-30 חודשים, ייעוץ מומלץ
• אוסטרי, סעיף 58c - צאצאים של נרדפי השואה האוסטרים. הליך מהיר 6-12 חודשים מאז הרחבת 2020
• הונגרי - בירושה לצאצאים של אזרחים הונגרים עד 1957. דורש לפעמים ידע בסיסי בהונגרית בראיון

מסלולים שכמעט נסגרו או נסגרו לגמרי - הפורטוגלי לצאצאי ספרדים נסגר ב-1 בספטמבר 2024 לבקשות חדשות. הספרדי לצאצאי ספרדים נסגר ב-2019. הצ'כי כמעט בלתי אפשרי לרוב הישראלים. הסלובקי דורש שורשים קרובים מאוד.

הגרמני, סעיף 116 - הכי קל אם זכאית

תאמיני לי, אם יש לך סבא או סבתא שנולדו בגרמניה, אוסטריה (לפני 1938) או בשטחים שהיו תחת השלטון הנאצי, ושנשלל מהם הדרכון הגרמני - את כנראה זכאית. סעיף 116 לחוקה הגרמנית, סעיף 5, הורחב משמעותית ב-2021. עכשיו הוא כולל גם נכדים ונינים, ולא דורש "אובדן אזרחות פורמלי" אלא גם מקרים של נישואים, לידות, ובחירות לא וולונטריות שמנעו את העברת האזרחות.

מה צריך - תעודות לידה ונישואים של שלושה דורות, תעודת זהות ישראלית, צילום דרכון. הוצאות תרגום ואפוסטיל בערך ₪2,500-4,000. אגרה גרמנית מינימלית, €255. עורך דין מומלץ אבל לא חובה. הליך באמצעות הקונסוליה הגרמנית בתל אביב או ישיר ב-Bundesverwaltungsamt בקלן. ראיתי משפחות שעשו את זה לבד תוך 14 חודשים, ראיתי כאלה שעם עורך דין לקחו 22 חודשים. תלוי בעומס.

דבר אחד - לא צריך לדעת גרמנית. לא צריך להתחייב לעבור לגרמניה. כל המשפחה מקבלת, כולל ילדים מתחת לגיל 18. וזה כולל את הזכות למסור הלאה לדור הבא בלי הגבלות. זה כנראה הדרכון האירופי בעל הערך הגבוה ביותר בעולם, וגרמניה מודה בכך שלא מעט.

הפולני - בירושה דרך הסבא

אם אחד מההורים, הסבים או הסבים-הסבים שלך היה אזרח פולני ב-1920 או אחר כך, יש סיכוי טוב שאת אזרחית פולנית מבלי לדעת. החוק הפולני מכיר באזרחות שעוברת אוטומטית בירושה לדורות, גם אם מי שהעביר אותה לא ידע. כל מה שצריך זה להוכיח את השרשרת.

התהליך נקרא "אישור אזרחות" ולא "בקשת אזרחות". משמע - הוועד הפולני מאשר שכבר היית אזרחית מאז לידתך, לא נותן לך אזרחות חדשה. הליך מסודר, 12-24 חודשים, הוצאות בערך ₪8,000-15,000 כולל עורך דין פולני, תרגומים, חיפוש ארכיונים. ארכיוני וורשה ולודז' שמרו רוב המסמכים, גם של יהודים.

הבעיה הקלאסית - מסמכי לידה ונישואים מלפני 1939 לפעמים אבדו. יש חברות שמתמחות בחיפוש ארכיוני (Polonia בוורשה היא הכי מוכרת), ולפעמים יש פתרון יצירתי - מסמך נישואים של אחות של סבא מספיק להוכיח את הסיפור המשפחתי. עורך הדין יודע מה לחפש ואיפה.

הרומני - הכי שמיש למי שלא יודעת איך

סעיף 11 בחוק האזרחות הרומני נותן זכות חזרה למי שאיבד את האזרחות הרומנית בנסיבות לא וולונטריות, ולצאצאיהם עד דור שלישי. הרבה ישראלים זכאים בלי לדעת - כל מי שיש לו סבא או סבתא שנולדו ברומניה לפני 1944, או בבסרביה (היום מולדובה), בבוקובינה (חלק מאוקראינה היום), או בטרנסילבניה לפני 1918. רומניה החזירה אזרחות לאלפי ישראלים בעשור האחרון.

התהליך נעשה במשרד הצדק ברומניה, דרך עורך דין רומני שמייצג אותך. צריך נסיעה אחת או שתיים לבוקרשט - אחת להגשת המסמכים, אחת לטקס השבעה (קצר, באנגלית או ברומנית, אפשר עם מתורגמן). הוצאות כוללות 12-25 אלף שקל. זמן 18-30 חודשים.

אזהרה אחת - תזהרי מ"סוכנים" רומניים שעובדים בישראל ומבטיחים אזרחות בחצי שנה. ראיתי כמה כאלה, חלקם לוקחים מקדמה ונעלמים, חלקם מטעים לגבי המסמכים. עורך דין רומני רשום, עם משרד פיזי בבוקרשט וקליאנטים שאפשר לבדוק - זו הדרך הנכונה.

אוסטרי, סעיף 58c - לצאצאי ניצולי שואה אוסטרים

ב-2020 אוסטריה הרחיבה את חוק האזרחות לצאצאי נרדפי השואה האוסטרים. עד שלוש דורות. לא דורש ויתור על האזרחות הישראלית, לא דורש מגורים באוסטריה, לא דורש ידע בגרמנית. אם סבא או סבתא שלך ברחו או גורשו מוינה, גראץ, אינסברוק או כל מקום אחר באוסטריה בין 1933 ל-1955, את כנראה זכאית.

התהליך מהיר יחסית, 6-12 חודשים, מתנהל דרך הקונסוליה האוסטרית בתל אביב או ישיר בוינה. אגרה מינימלית, רוב ההוצאות בתרגום ואפוסטיל, ₪3,000-5,000. ראיתי משפחה אחת שקיבלה תוך 7 חודשים, וגם משפחה שחיכתה 18 בגלל מסמך אחד שאיבדו. הקפדנות חשובה.

דבר שחשוב לדעת - הדרכון האוסטרי נחשב לאחד החזקים בעולם. וינה ובכלל אוסטריה זה לא ברלין, אבל הזכות לעבוד וללמוד בכל ה-EU והגישה לשירותי הקונסוליה האוסטריים ברחבי העולם זה ערך גדול. ובסך הכל זה כנראה הדרכון הכי קל להשגה היום למי שזכאית.

כמה זה באמת עולה - תקציב אמיתי

תכין את עצמך, אבל לא תפחיד את עצמך. הוצאות אמיתיות לתהליך אזרחות אירופית למשפחה (אישה, בעל, שני ילדים):

• אגרות ממשלתיות: €255 בגרמניה, €100-200 בפולין, €200-500 ברומניה, €300 באוסטריה
• תרגומים מאושרים ואפוסטיל: ₪3,000-8,000 (תלוי כמה מסמכים)
• חיפוש ארכיונים: ₪2,000-10,000 לפי המדינה
• עורך דין מקומי במדינת היעד: ₪8,000-25,000
• נסיעות (אם נדרשות): ₪3,000-8,000 לאדם
• תרגום ספרים, פרוטוקולים ותעודות לעברית/אנגלית: ₪2,000-5,000
• סך הכל ריאלי למשפחה: ₪25,000-60,000

אחרי שעוברים את כל זה, כל אחד מהילדים מקבל אזרחות אירופית מלאה, גישה ללימודים בכל ה-EU במחיר אזרח (לפעמים בחינם), זכות עבודה ב-27 מדינות, ופנסיה אירופית עתידית אם מצטרפים למערכת. במונחים של עלות-תועלת לדור הבא, זה בערך ההשקעה הכי טובה שאני יודעת עליה.

הטעויות הכי שכיחות

מה ראיתי קורה. ראיתי משפחה אחת שהתחילה את התהליך הגרמני, גילתה באמצע שיש להם גם זכאות פולנית, וניסתה את שניהם במקביל. החליטו לחכות לגרמני (היה מתקדם יותר), הפסידו שנתיים. תבחרי מסלול אחד, תלכי איתו עד הסוף.

ראיתי גם הרבה שהזמינו עורך דין יקר בארץ, ₪15,000 רק על "ייעוץ ראשוני", במקום ללכת ישר לעורך דין במדינת היעד שעולה לפעמים פחות ויודע יותר. הליכי אזרחות נעשים על אדמת המדינה, לא מתל אביב. עורכי דין ישראליים יכולים להיות מתווכים אבל לא מבצעים בפועל.

הטעות הכי כואבת - מסמכים מפולפלים. כל מסמך שמגיש למשרד אירופי חייב להיות מקורי, מתורגם בידי מתרגם מושבע, ועם אפוסטיל. תעודת לידה ישראלית רגילה לא מספיקה. צריך גרסה מודפסת חדשה ממשרד הפנים, מתורגמת, ועם אפוסטיל ממשרד החוץ. זה תהליך של חודש, לפחות תכנני אותו.

איזה דרכון הכי שווה היום

תלוי בהגדרות שלך. אם את רוצה את הדרכון הכי חזק - גרמני. ל-194 מדינות בלי ויזה, כולל ארה"ב (דרך ESTA). מערכת קונסוליות אדירה ברחבי העולם. אם רוצה הכי מהר - אוסטרי, 6-12 חודשים אם זכאית. אם רוצה את הכי קל ועם רוב הסיכויים - פולני, כי הרוב הגדול של יהודי מזרח אירופה היו אזרחים פולנים פעם.

אם רוצה לתכנן חיים בארץ ספציפית, תבחרי לפי הארץ. רוצה לחיות בברלין - לכי על גרמני. רוצה לחיות בליסבון - הפורטוגלי סגור היום, אז זה אומר ויזת השקעה או ויזת D7 (לפנסיונרים) שזה הליך אחר לגמרי. רוצה לבוא ובוא בשמש בברצלונה - לצערי הספרדי גם סגור.

הדעה שלי - אם זכאית לגרמני, לכי על גרמני. אם זכאית רק לרומני או לפולני, לכי על מה שזכאית. כל דרכון אירופי הוא דרכון אירופי. אחת קונה לך אופציה אחת, אחת קונה לך 27 מדינות. הערך הכי גבוה הוא הראשון, מי שמתעקש על "הכי טוב" לפעמים מאבד שנים.

מאיפה מתחילים, באמת

צעד ראשון - מפת המשפחה. תשבי שעה, תרשמי את ארבעת הסבים והסבתות, מאיפה נולדו, מתי הגיעו לארץ, ובאילו תאריכים. תוסיפי את ההורים שלהם אם את יודעת. זה גליון אקסל פשוט, אבל הוא הבסיס לכל החלטה הלאה.

צעד שני - תעודות. תאסוף תעודות לידה, נישואים ופטירה של כל הסבים, ושל ההורים. רוב המסמכים נמצאים במאגר המרכזי לזיהוי קורבנות השואה ביד ושם, או בארכיוני בית התפוצות. גם חדר הארכיון ברשות האוכלוסין יכול להפיק תעודות זהות ישנות שמראות מקום לידה.

צעד שלישי - בדיקת זכאות בחינם. שגרירויות גרמניה, אוסטריה ופולין מציעות ייעוץ ראשוני בחינם בקונסוליות בתל אביב. הקונסוליה הרומנית גם, אבל ההליך שם פחות מסודר. תרשמי ראיון ראשוני, תביאי את האקסל ותעודות, ותקבלי תשובה תוך 20 דקות אם זה רלוונטי בכלל.

צעד רביעי - החלטה. עורך דין מקומי במדינת היעד, או DIY עם הקונסוליה. עורך דין מומלץ למקרים מורכבים (מסמכים חסרים, שורשים בכמה מדינות, מקרי גירושים בשרשרת). DIY מתאים לתיקים נקיים עם תעודות מסודרות. בשני המקרים זמן ההמתנה דומה, ההבדל בעיקר במתח שלך.