באמת, בכל יום מישהי שואלת אותי "איפה הכי קל". והתשובה תמיד מאכזבת - אין "הכי קל" כללי, יש "הכי קל בשבילך". זה תלוי לגמרי באיפה הסבא נולד ב-1925. הסקירה הזאת מציגה את חמש המדינות שעדיין מציעות מסלול אזרחות ריאלי לישראלים ב-2026, מה כל אחת דורשת, וכמה שנים זה לוקח באמת. בלי הבטחות שווא.
הנוף הכללי - מה השתנה ב-2024-2026
עד 2019 ההמלצה הסטנדרטית לישראלים היתה פורטוגל וספרד דרך מסלול ה"ספרדים החדשים", שאיפשר אזרחות לצאצאי המגורשים מ-1492. המסלול הספרדי נסגר ב-2019, והפורטוגלי נסגר ב-1 בספטמבר 2024 לבקשות חדשות. אלפי תיקים שהוגשו לפני ההסגר עדיין בעיבוד, אבל אי אפשר עכשיו להגיש חדשים. זה שינה את כל המשחק.
במקביל, גרמניה הרחיבה את סעיף 116 ב-2021, אוסטריה הרחיבה את סעיף 58c ב-2020, ופולין ורומניה ממשיכות לעבוד. הציר עבר ממערב למזרח אירופה. וזה הגיוני - רוב יהודי אירופה היו ממזרח אירופה, ושם נמצאים השורשים האמיתיים של רוב הישראלים.
תאמיני לי, בעשור הקרוב המגמה תמשיך - מדינות אירופה תרצינה לסגור פתיחות בירוקרטיות ותפתחנה הליכים מתועדפים אחרים. אם זכאית למשהו היום, אל תחכי. הדלת לא נשארת פתוחה לנצח.
גרמניה - הכי טובה אם זכאית
גרמניה היא היעד מספר אחת בהמלצות שלי ב-2026. סעיף 116 בחוקה הגרמנית, סעיף 5, נותן זכות חזרה לאזרחות לצאצאי מי שאזרחותם נשללה בין 1933 ל-1945 בנסיבות פוליטיות, גזעיות או דתיות. ב-2021 ההרחבה כללה גם נכדים, נינים, ומקרים שבהם האזרחות "אבדה" עקיף, למשל אישה שאיבדה אזרחות גרמנית בנישואים עם זר.
מי זכאי - אם יש לך סבא, סבתא, או הורה שנולדו בגרמניה (במסגרת הגבולות של 1937), באוסטריה לפני 1938, או באזורים גרמניים אחרים, ושעזבו בין 1933 ל-1945 בגלל הנאצים. וגם מי שנולדו אחרי הבריחה לאמא או אבא שאיבדו אזרחות. השרשרת הזאת ממשיכה לדור הבא.
הליך - בקשה בקונסוליה הגרמנית בתל אביב או ישירות בקלן. אגרה €255. זמן 12-24 חודשים. הוצאות תרגומים ואפוסטיל ₪3,000-5,000. עורך דין לא חובה אבל מומלץ אם המסמכים מסובכים. כל המשפחה (אישה, ילדים) מקבלת יחד. אין דרישת מגורים, אין דרישת ידיעת השפה.
הדרכון הגרמני נותן כניסה חופשית ל-194 מדינות. גישה לחיים והעבודה בכל ה-EU. שירותי קונסוליה גרמניים ברחבי העולם. לימודים אוניברסיטאיים בגרמניה בחינם או עם שכר לימוד מינימלי. וזה אולי הכי חשוב - הדרכון הגרמני נחשב לאחד החזקים בעולם, ואין שום פגיעה בו בעולם הפוסט-2023.
אוסטריה - הכי מהירה
אוסטריה דורשת תהליך דומה לגרמניה אבל קצר משמעותית. סעיף 58c לחוק האזרחות האוסטרי, שהורחב ב-2020, נותן זכות חזרה לצאצאי נרדפי השואה האוסטרים. עד דור שלישי. כלומר, גם נכדים ונינים של מי שברחו או גורשו מאוסטריה בין 1933 ל-1955.
מי זכאי - אם אחד מההורים, הסבים או הסבים-הסבים שלך נולד באוסטריה (במסגרת הגבולות של 1937 או 1955), ועזב בגלל הנאצים או אחרי, את כנראה זכאית. זה כולל ילדים שנולדו אחרי הבריחה בארצות אחרות. השרשרת לוקחת בחשבון גם נישואים, גם לידות מחוץ לאוסטריה.
הליך מהיר - 6-12 חודשים, ולפעמים אפילו פחות. הקונסוליה האוסטרית בתל אביב יעילה במיוחד, ולפעמים מגיבה תוך 4-5 חודשים. אגרה מינימלית, סך הוצאות תרגום ואפוסטיל בערך ₪3,000-5,000. אין דרישת ידיעת גרמנית, אין דרישת מגורים, אין דרישת ויתור על האזרחות הישראלית.
דבר חשוב - הדרכון האוסטרי נחשב לאחד הטובים בעולם, ואוסטריה היא חברה ב-EU ובשנגן. ערך זהה לדרכון הגרמני מבחינת זכויות באירופה. ההבדל היחיד הוא ששירותי הקונסוליה האוסטריים בעולם פחות נפרסים מהגרמניים. אבל ל-90% מהמטרות זה זהה.
פולין - הכי שמישה לרוב הישראלים
אם הייתי צריכה לנחש לאן הכי הרבה ישראלים זכאים, הייתי אומרת פולין. מספר היהודים הפולנים לפני 1939 היה 3.3 מיליון. רבים מהם או צאצאיהם הם הישראלים של היום. החוק הפולני מכיר באזרחות בירושה אוטומטית - אם אחד מהאבות שלך היה אזרח פולני אחרי 1920, את כנראה אזרחית פולנית כבר עכשיו, רק עוד לא ידעת.
מי זכאי - מי שאחד מההורים, הסבים או הסבים-הסבים שלהם היה אזרח פולני בכל שנה בין 1920 ל-1951 (תאריך זה משתנה לפי הליך), ולא ויתר על אזרחותו במפורש. רוב יהודי פולין שעזבו בגלל המלחמה לא ויתרו פורמלית, ולכן עדיין אזרחים. וצאצאיהם בירושה.
הליך - "אישור אזרחות" במשרד הפנים הפולני בוורשה, או דרך הקונסוליה הפולנית בתל אביב. זמן 12-30 חודשים. הוצאות 8,000-15,000 שקל כולל עורך דין פולני, חיפושים בארכיונים, תרגומים. עורך דין פולני חובה כמעט - הליך מסובך מבחינה משפטית.
יתרון - הליך פשוט יחסית למי שיש לו תעודות, כי החוק הפולני מכיר באזרחות הקיימת ולא נותן חדשה. חיסרון - חיפוש מסמכים בארכיונים פולניים יכול לקחת זמן, וקיימים מקרים שבהם המסמכים אבדו במלחמה ולא ניתנים לאיתור. במקרים כאלה צריך עורך דין מצוין שיודע לבנות תיק עם ראיות עקיפות.
רומניה - הכי לא ידוע ולא מנוצל
רומניה מציעה זכות חזרה לאזרחות לצאצאי אזרחים רומנים שאיבדו את אזרחותם בנסיבות לא וולונטריות. סעיף 11 לחוק האזרחות הרומני. מי שזכאי - צאצאים עד דור שלישי של אזרחים רומנים. וזה כולל לא רק את רומניה של היום, אלא גם את בסרביה (מולדובה היום), בוקובינה הצפונית (חלק מאוקראינה), וטרנסילבניה לפני 1918 (הונגריה היום).
הרבה ישראלים לא יודעים שהם זכאים. הסבא נולד ב"קישינב" או ב"צ'רנוביץ", והם מסיקים שאלה ערים אוקראיניות או מולדבניות. בפועל, באותה תקופה הם היו אזרחי רומניה. ראיתי הרבה משפחות שגילו זכאות אחרי שבדקו לראשונה.
הליך - דרך עורך דין רומני, נסיעה אחת או שתיים לבוקרשט. זמן 18-30 חודשים. הוצאות 12-25 אלף שקל. נסיעה לטקס השבעה (כ-20 דקות) בבוקרשט. אגרות ממשלתיות נמוכות. הקונסוליה הרומנית בתל אביב לא מטפלת בהליך הזה - חייב להיעשות ברומניה.
אזהרה - יש בישראל הרבה "סוכנים" שמבטיחים אזרחות רומנית בחצי שנה תמורת ₪30,000. רובם בעייתיים. עבדי רק עם עורכי דין רומנים רשומים עם משרד פיזי בבוקרשט וקליאנטים שאת יכולה לבדוק. ועדיף לעבוד ישירות, לא דרך מתווך בארץ. ההמלצה שלי מבוססת על תלונות שראיתי בשנתיים האחרונות.
הונגריה - לזוכים בלוטו הגנטי
הונגריה מציעה אזרחות בירושה לצאצאים של אזרחים הונגרים עד 1957. מי שהיה אזרח הונגרי באותה שנה - וזה כלל את שטח הונגריה הגדולה, כולל חלקים מסלובקיה, רומניה, סרביה ואוקראינה - יכול להעביר את האזרחות לצאצאיו. עד דור שלישי.
הליך - דרך הקונסוליה ההונגרית בתל אביב או בבודפשט. דורש לפעמים ידע בסיסי בהונגרית בראיון אישי. זה הקשה - לרוב הישראלים אין שום קשר לשפה ההונגרית. אבל יש פטור מהדרישה למי שמוכיח שורשים יהודיים והגירה בגלל רדיפות, וזה כולל את רוב מי שהיגרו לישראל אחרי השואה.
זמן 12-24 חודשים. הוצאות בערך ₪10,000-20,000. הדרכון ההונגרי נותן כניסה ל-194 מדינות, חברות באיחוד האירופי ובשנגן, וזכויות מלאות בכל ה-EU. ערך זהה לדרכון הגרמני או האוסטרי.
עוד דבר - הקונסוליה ההונגרית בתל אביב מאוד יעילה ומקצועית. ראיתי משפחות שעברו הליך הוגן ומסודר. אבל זה לא לכולם - הדרישה לידיעת השפה (גם אם יש פטור) יוצרת מתח שגורם להרבה לא לנסות. אם זכאית והליך אחר לא פתוח לך, שווה.
איזה דרכון הכי שווה - בכנות
אם הייתי צריכה לדרג, הסדר שלי ב-2026:
- גרמני - הכי חזק, הכי מקיף, מערכת קונסולרית עולמית. שווה את 18 החודשים
- אוסטרי - זהה לגרמני באירופה, מהיר יותר להוצאה. בחירה מצוינת אם זכאית
- פולני - הליך לא קצר אבל יסודי. רוב הישראלים זכאים לכך בכלל. דרכון איכותי
- הונגרי - איכותי, אבל הבירוקרטיה עם השפה יוצרת מחיר רגשי
- רומני - הליך לא קצר, אבל הזכאות רחבה מאוד וזה דרכון EU מלא
אחרי כל זה הדעה האישית שלי - אם זכאית למשהו, התחילי. אל תחכי לבדוק אם יש משהו "טוב יותר". כל דרכון אירופי הוא דרכון אירופי. בארה"ב אומרים "the best one is the one you can get". פגשתי משפחה אחת שדחתה שנתיים את ההליך הפולני כי קיוו שמסלול ספרדי יפתח להם. בסוף איבדו את שתי האופציות בגלל גיל. לא תהיי הסיפור הזה.
מה לא לעשות
תזהרי מסוכנים שמבטיחים "אזרחות תוך 6 חודשים" או "אזרחות בלי שורשים". אזרחות אירופית אמיתית בירושה לוקחת זמן, ואין קיצורי דרך לגיטימיים. כל מי שמבטיח את זה, או רוצה לקחת ממך כסף בלי לעשות עבודה אמיתית, או מציע משהו לא חוקי שיכול להחזיר לך נזק שנים אחר כך.
תזהרי מ"אזרחות בהשקעה". יש מדינות אירופיות (פעם פורטוגל, מלטה, קפריסין) שהציעו אזרחות בתמורה להשקעות של מאות אלפי יורו. רובן סגרו את התכניות ב-2023-2024 בלחץ האיחוד האירופי. מי שהציעו לך משהו כזה - בדקי שוב, כנראה לא רלוונטי. ויזות תושבות עדיין קיימות (פורטוגל D7 לדוגמה), אבל לא אזרחות.
דבר אחרון - אל תפתחי שני תיקים במקביל. ראיתי משפחה שניסתה גרמני ופולני יחד, חשבה שתזכה לפי מי שמסיים ראשון. הסתבכה משפטית. תבחרי, תלכי על מסלול אחד, וכשתסיימי תוכלי לחשוב על השני.
שאלות שאני מקבלת בלי הפסקה
האם אצטרך לוותר על האזרחות הישראלית? לא. כל המדינות שהוזכרו מאפשרות אזרחות כפולה.
האם אצטרך לעבור לאירופה? לא. אין דרישת מגורים בשום אחד מההליכים האלה.
האם הילדים שלי יקבלו אוטומטית? כן, ילדים מתחת לגיל 18 מקבלים יחד עם ההורה. ילדים מעל 18 צריכים להגיש בעצמם, אבל הזכאות שלהם מובטחת מהשרשרת המשפחתית.
האם אצטרך לשרת בצבא? לא. לאף אחת מהמדינות האלה אין שירות חובה כללי לאזרחים שלא מתגוררים בה.
האם זה משפיע על שירות מילואים בישראל? לא בכלל. אזרחות אירופית לא מבטלת חובות אזרחיות ישראליות.
מקורות
- 1. European Commission, Acquisition of Citizenship Statistics
- 2. German Article 116, Federal Office of Administration
- 3. Austrian Federal Ministry of European and International Affairs
- 4. Portuguese Government Decree Law 26/2022, amended 2024
- 5. VisaExpress Editorial
עמית פרידמן
Border Policy Analyst
אנליסט מדיניות גבולות לשעבר עם 12 שנות ניסיון בפועל. שירת כקצין ביקורת גבולות ולאחר מכן עבד בפרויקטי Frontex דרך חברת ייעוץ אירופית. מתמחה בתקנות שנגן, מערכת ETIAS ו-EES, ובטכנולוגיות בידוק דיגיטליות. כותב סקירה שבועית על שינויי מדיניות בגבולות האיחוד האירופי.
- לשעבר קצין ביקורת גבולות, 12 שנות שירות
- עבד בפרויקטי Frontex דרך חברת ייעוץ
- מומחה לתקנות שנגן, ETIAS ו-EES



